בשנים האחרונות בכלל ומאז ה-7 באוקטובר בפרט, חווים תלמידים בישראל והוריהם אתגרים רבים: סגרים בתקופת הקורונה, חמש מערכות בחירות, אי-שקט חברתי ופוליטי – ומעל לכול, מלחמה קשה שנמשכת כבר כמעט שנתיים. תוצאות המלחמה המתמשכת ניכרות על המורים, הילדים והנוער, כמו גם הפגיעה הקשה במרקם החיים המשותפים והדאגה ליום שאחרי. כארגון המציע הזדמנויות לחינוך משותף, ביקשנו להבין לאן נושבת הרוח בקרב ההורים שמעצבים את אזרחי המחר לא פחות מאשר המורים.
סקר חדש של גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת, בדק כיצד משתקפים הקשיים האלה בעמדות של הורים יהודים וערבים שנתיים לתוך המלחמה: האם בתי הספר מצליחים, לדעתם, לתת מענה חינוכי לילדיהם בתוך מציאות אלימה שמקבלת ביטוי מועצם בתקשורת וברשתות החברתיות? האם, במציאות המפולגת הזו, יתמכו ההורים בכך שמורים מהחברה האחרת ילמדו את ילדיהם? האם הם מייחסים חשיבות ללימוד שפתו של האחר? האם ירצו שילדיהם יפגשו ויכירו ילדים יהודים או ערבים? ומה בנוגע לשיח פוליטי בבתי הספר, לימודי דמוקרטיה וחופש הביטוי?
בעוד שבחברה הערבית רוב מוחלט של ההורים מעוניין לחזק את לימודי הדמוקרטיה (91%), תומך בצירוף מורים יהודים לסגל בית הספר (95%), ובשילוב לימודי עברית (98%); רק כמחצית מהמשיבים מהחברה היהודית (חילונים ומסורתיים) תומכים בשילוב מורים ערבים, 70% מייחסים חשיבות ללימודי ערבית ו-86% מבקשים לחזק את לימודי הדמוקרטיה והחינוך לשוויון. הציבור החרדי מפגין הסתגרות מדאיגה: 98% מההורים מתנגדים לשילוב מורה ערבי בבית ספר יהודי, 78% מתנגדים לחיזוק תכנים המקדמים דמוקרטיה, 86% אינם מעוניינים שילדיהם ילמדו ערבית, 98% יסרבו לשלוח את ילדיהם לקייטנה בהשתתפות ילדים ערבים.
אשר לעידוד שיח פוליטי חינוכי בכיתות – 60% מההורים הערבים תומכים בשיח כזה, בשעה שרק 22% מההורים היהודים תומכים בכך. מנגד, ההורים היהודים חוששים פחות מכך שילדיהם יביעו עמדות פוליטיות (8%) לעומת 31% מההורים בחברה הערבית המנחים את ילדיהם לא לעשות זאת. בנוסף, מרבית ההורים היהודים (74%) אינם מוכנים לשלוח את ילדיהם לקייטנות משותפות עם תלמידים ערבים, לעומת 33% מההורים מהחברה הערבית המתנגדים לרעיון.
מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה, על ממצאי הסקר: "הממצאים מדאיגים, אבל לאחר שנים של פילוג ושיסוע ציפינו לממצאים קשים יותר. בסופו של דבר, בישראל חיים בהפרדה. יהודים וערבים, וגם חילונים וחרדים, בדרך כלל לא גרים זה לצד זה, ולא מתחנכים באותה מערכת חינוך. עובדה זו, לצד שנים שבהן שרים, חברי כנסת ואישי ציבור עושים הכול כדי להסית אותנו זה כנגד זה, תוך ניצול ציני של המציאות הקשה בה אנחנו חיים, משתקפת באופן ברור בסקר שלנו. רצונם המובהק של הורים ערבים לייצר עבור ילדיהם הזדמנויות לדבר, להכיר וללמוד את שפתו של האחר, מתקשה לקבל מענה במערכת בה רמת העברית הדבורה בבתי ספר ערבים הולכת ויורדת. ההורים היהודים מצביעים גם הם על רצונם בשינוי, אך במספרים נמוכים יותר ההופכים לאפסיים כשאנחנו מדברים על החברה החרדית. עם זאת, העובדה שרבים עדיין מעוניינים לשלוח את הילדים שלהם להתחנך עם ילדים מחברה אחרת מייצרת תקווה. אנחנו מאמינים שחשוב מאד שילדים יהודים וערבים ייפגשו במערכת החינוך ומחוצה לה, שמורים ערבים ילמדו במערכת החינוך היהודית ולהפך, ובעיקר – לאור הממצאים הקשים בקרב הורים חרדים – להבין שאי אפשר לדבר על לימודי ליבה בחברה החרדית ולהסתפק באנגלית ובמתמטיקה. חיוני לשלב גם לימודי אזרחות ודמוקרטיה כדי שהחברה החרדית תוכל להיות חלק פעיל מהגוף האזרחי בישראל. ובכלל, הדרישה של רבים, גם של שר החינוך לשעבר בנט, להפוך את מערכת החינוך למסלול ישיר להייטק היא בעוכרנו. אנחנו רואים בסקר הזה, בין השאר, תוצאה של הוואקום בלימודי אזרחות."
הסקר נערך על ידי גבעת חביבה באמצעות מכון המחקר "מדגם" בקרב 503 הורים לתלמידים במערכת החינוך, בהם 303 יהודים ו-200 ערבים, תוך התייחסות לזרם החינוכי בו לומדים התלמידים היהודים.
