"למשפחה שלי יש סופרמרקט, והלקוחות והספקים הם גם יהודים, ואני חייבת עברית כדי לדבר איתם," מספרת סדן, תלמידת כיתה ח'. "בהתחלה התביישתי, אבל עכשיו אני הרבה יותר בטוחה בעצמי, ואפילו עולה על הבמה ומדברת עברית. אני רוצה שני דברים: שהמלחמה תיגמר, ושהעברית שלי תהיה כל כך טובה שארגיש ביטחון לדבר בה בכל מקום," מוסיפה סדן.
סדן היא אחת מ-120 ילדים ובני נוער מג'דיידה מכר וג'סר א-זרקא, שניצלו את חופשת הקיץ להשתתפות בקייטנות ייחודיות ללימוד ותרגול השפה העברית, כדי לפתוח את שנת הלימודים כשהם שולטים בעברית מדוברת. הקייטנות התקיימו בגבעת חביבה, ביישובים עצמם ובקיבוץ עין שמר, שם הילדים בישלו, יצרו יצירות, שיחקו, שרו והשתתפו בפעילות ספורט – הכול בשפה העברית. התכנים הועברו לתלמידים על ידי מורים המשתתפים בתוכנית "שפה משותפת", המלמדים במהלך השנה עברית בבתי הספר ומתמחים בהקניית שפה באופן ידידותי ונעים.
היוזמה לפתיחת הקייטנה הגיעה מתוך הבנה שלימודי העברית בבתי הספר הערביים אינם מספקים, ולפיכך גם לא מאפשרים לילדים לשוחח עם דוברי עברית. עבורם, שליטה בעברית אינה רק כלי תקשורת – אלא מפתח להשתלבות ולהזדמנויות עתידיות.
מוחמד, תלמיד כיתה ח', משחק כדורגל בקבוצה בנהריה שבה כולם מדברים עברית, מלבדו. "לא הייתה לי ברירה אלא ללמוד עברית, כדי שאני אבין אותם והם יבינו אותי. אני מרגיש שאני קולט טוב שפות, וברור לי שעברית נחוצה לי כדי להצליח לצאת מהכפר ולעבוד במקומות אחרים, ולכן גם היה לי מאוד חשוב להגיע לקייטנה," הוא מסביר.
"ילדים ערבים לא נפגשים מספיק עם ילדים יהודים," מוחמד מוסיף. "אם היו יותר מפגשים משותפים, שני הצדדים היו יכולים לתרגל טוב יותר את השפה של הצד השני – ואולי גם לגשר על הרבה מאוד פערים."
ובעוד שילדים ערבים רבים מכירים בחשיבות השפה העברית ומחפשים הזדמנויות ללמוד אותה ולהשתפר בה, הפער השפתי בין שתי החברות בישראל הוא דו-כיווני – רוב הילדים והמבוגרים בחברה היהודית אינם דוברים ערבית, למרות היותה שפה רשמית במדינת ישראל. המציאות הזו יוצרת מצב שבו נטל התקשורת בין החברות מוטל בעיקר על כתפי הדוברים הערבים. יוזמות כמו הקייטנות הללו מנסות לגשר על הפער הזה, אך המורכבות החברתית והפוליטית מקשה על פיתוח דו-שיח אמיתי דו-כיווני.
"פתחנו את הקייטנה הזו אחרי שהבנו שהרבה ילדים ובני נוער ערבים רוצים ללמוד עברית," אומרת מיכל סלע, מנכ"לית "גבעת חביבה". "לימוד כזה, באופן חיובי ומהנה שמקרב בין החברות, הוא קרש קפיצה הכרחי עבורם. רק כך יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם בבית הספר, באקדמיה, בשוק העבודה ובתפקידי הנהגה."
הכתבה של תמר טרבלסי ב-YNET – כאן
