כנס אמנות וחברה משותפת ה-3 של גבעת חביבה, שנערך ביוזמת המרכז המשותף לאמנות בשישי האחרון (17.4), עמד השנה בסימן המציאות המורכבת תחת הכותרת "המוזות לא שותקות 2026". הכנס נערך בהשתתפות מנהלות ומנהלי מוסדות אמנות, אמנים ויוצרים מובילים, ומשך אליו מעל 300 מבקרים. במהלכו הוצגו יוזמות שטח עכשוויות בתל אביב, בחיפה, בירושלים, באום אל פחם ובגבעת חביבה.

ענת לידרור, מנהלת המרכז המשותף לאמנות ואוצרת הגלריה המסיימת את תפקידה לאחר עשור, פתחה את הכנס: "אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד בחברה הישראלית, אבל בסוף תהיה פה חברה משותפת. זה חייב לקרות מבחינה טבעית, תהליכית ואידיאולוגית". מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה, חיזקה את דבריה והוסיפה כי למרות ניסיונות ההשתקה בשנים האחרונות, "אמנות אף פעם אי אפשר להשתיק, ויש להוקיר ולחזק זאת". עמוס רבין, יו"ר קבוצת חבצלת, הודה ללידרור על פיתוח המרכז והפיכתו למוקד משמעותי בשדה האמנות.

ענת לידרור בפתיחת הכנס

המוזיאון כגורם מחבר

סעיד אבו שקרה, מייסד ומנהל מוזיאון אום אל-פחם, שיתף בדרך המורכבת לקבלת ההכרה הרשמית כמוזיאון ועל הפעילות מאז: "הקושי הוא לא בתקציב אלא בחשדנות כלפיך, הן מהצד הפלסטיני והן מהצד היהודי". אבו שקרה הדגיש כי לא ירפה חרף הקשיים, וכי "בכוחה של האמנות לחבר ולפוגג את הפחדים והחששות. אני מאמין בכוחה של האמנות לייצר מציאות שנוכל לחיות יחד".

בפנאל "המוזיאון מדבר ערבית", הציגו הדוברים את המהלך האסטרטגי רחב ההיקף של מוזיאון תל אביב לאמנות, שנועד לפרק את חסמי התרבות והזהות המפרידים בין המוסד לקהל הערבי בישראל. טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, ציינה כי מתוך תחושת משבר וצמצום הישרדותי, בחר המוזיאון להפוך ל"מרחב של פעולה". פאדי פאר, יועץ לאסטרטגיה תרבותית, פירט את עמודי התווך של המהלך: יצירת חוויית תוכן מותאמת תרבותית, בניית צוות פנימי ייעודי והפיכת המוזיאון למרחב בטוח מספיק כדי להכיל "נרטיבים מתנגשים או משלימים". ראפת חטאב, מנהל מחלקת קהילה ופרויקטים באגף החינוך, ציין כי כמחנך הוא רואה באמנות כלי ל"שינוי הכרתי". הוא הוסיף כי "המוזיאון הוא פלטפורמה שדרכה קורים הדברים. דרך האמנות ניתן לבנות תקשורת שתאפשר לי לבטא את עצמי וגם להתבונן. לא פלא שהאמנות נרדפה במהלך ההיסטוריה. אנחנו בתקופה מאוד קשה אך היא לא ייחודית. זהו התפקיד שלנו אנשי האמנות, לבחון איך חינוך מתחבר פנימה לתוך החברה, מתוך חיבור לבני אדם".


פאדי פאר וענת לידרור

אתגרים באקדמיה ובשטח

המושב שעסק בסצנה החיפאית חשף את המורכבות במרחב האקדמי. טליה הופמן, אמנית וידאו ופרפורמנס ומנהלת שותפה בלימודי MFA באמנות באוניברסיטת חיפה, דיברה על הטקטיקה שלה הקשבה והסרת 'עליונות יהודית' בכיתה, בעוד האמנית נרדין סרוג'י הצביעה על ה"דיסטורשן" שחווים סטודנטים פלסטינים, המגיעים ללא רקע מוקדם ונדרשים להתאים עצמם לתפיסות אמנות מערביות-ישראליות.
בירושלים, מיזם "FeelBeit" מציג מודל שוויוני שבו נפרצו מחסומים לאחר ה-7 באוקטובר. נעמי בלוך פורטיס, מנהלת תרבות ואמנות לשינוי חברתי, מקימתFeelBeit , תיארה את המרחב המשותף המעורב, המקיים שיח בשתי שפות ומהווה הצצה לעתיד אפשרי של שותפות.

הרזידנסי המשותף בגבעת חביבה

הכנס נחתם בשיחה של אמניות בוגרות תוכנית הרזידנסי היהודית ערבית של גבעת חביבה, שירה ירמיהו וירין אבו חמד. עבור אבו חמד, התוכנית הייתה הזדמנות ראשונה לפגוש אמניות מהחברה שלה ולפתח שיתופי פעולה מתוך השהות המשותפת. ירמיהו סיכמה כי המפגש האנושי והדיאלוג המתמיד בתוכנית בליווי הצמוד הם שהפכו את המחשבה לפעולה ממשית.