התערוכה הקבוצתית המציגה בימים אלו בגלריה המשותפת לאמנות בגבעת חביבה מציגה שלושה יוצרים מעניינים, כולם מקיבוץ משמר העמק. הנה הצצה לסיפורם האישי ולעבודותיהם המרשימות:
שארמה פנקז' לומד כעשרים שנה בבית הספר לקרמיקה בגבעת חביבה, והשנה הוא מציג פסל שמתאר גדר הפרדה דמיונית עם עזה – גדר בה חלק אחד פונה לישראל והחלק השני לעזה, כאשר הגרפיטי על כל צד מתייחס למצוקה שצמחה סביב המלחמה וציפורים קרמיות מביטות בה ומסמלות את החופש האולטימטיבי, הנמנע משני הצדדים. שארמה הגיע לישראל ולמשמר העמק מהודו, בעקבות קשר עם האמנית אירה חייט, לאחר שפגש אותה באודסה. לימים השניים נפרדו והוא חזר הביתה להודו, אך בהמשך התחתן בשנית ושב לקיבוץ משמר העמק.
היום הוא עובד בהייטק ומפסל.
אירה חייט היא ציירת, פסלת ומורה. מציגה בתערוכה הקבוצתית עבודות הדפס המציגות פרגמנטים מתוך הציור המפורסם של פיקאסו, "הגרניקה". אירה היא אמנית פוליטית ופעילת מחאה ותיקה, שלמדה אמנות בברית המועצות לשעבר. המחשבות על יצירת תגובה ל"גרניקה" צצו בראשה בתקופת הקורונה, אז הרגישה שהעולם השתגע ומתקרב למציאות הכאוטית שאפיינה את ערב מלחמת העולם השנייה. התשוקה שלה להשתמש בדימוי התחזקה לאחר ה-7 באוקטובר: "כששמעתי על הטבח בעוטף עזה הרגשתי שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ומבקרי שלטון הופקרו בדומה למה שקרה בעיירה הקטנה גרניקה, בה נהרגו אלפים שאף אחד לא בא להציל כיוון שהתנגדו לממשלה שלהם. בהדפס הוספתי מגן דוד, כדי לתת הקשר מקומי, אבל לא ויתרתי על הזוועה וחוסר האונים המשתקפים בעבודה ומתארים את ההתקפות על העוטף ועל גרניקה."
רותם כץ פונה בתחילת המלחמה מנחל עוז למשמר העמק, יחד עם בן זוגו. הוא הגיע לגבעת חביבה בעקבות אירה חייט, שסייעה בהתנדבות למפונים בקיבוצה. רותם למד הדפס בגבעה ומציג בתערוכה שני הדפסים המתארים את הבית שלו בנחל עוז, בית שאבד במתקפה של חמאס, ואת בית הוריו בצפון, בו גדל. העבודות שואלות שאלות על שייכות ומשמעותו של בית עבור היוצר, שנמצא כרגע במצב לימינלי, ללא בית קבוע.
שימו לב: התערוכה ננעלת ב-30.8.25, וזוהי הזדמנות אחרונה לראות את עבודותיהם המרשימות של השלושה
