ספורט מחבר בין בני אדם ומאפשר להם לעסוק בפעילות אהובה יחד. מעבר לזה, בספורט כולם שווים, מתאמנים ומשחקים יחד, וחסמי שפה נופלים כי מרבית סוגי הספורט אינם דורשים דיבור. מה ספורט דורש בכל זאת? מחויבות להצלחה המשותפת, תיאום, אמון הדדי והשראה. את כל אלו ארזנו יחד כדי לייצר מחנה כדורגל עבור ילדים יהודים וערבים המתגוררים לא רחוק זה מזה – בבסמ"ה ובפרדס חנה – ושלחנו אותם יחד למגרש. להתאמן יחד. ולאכול יחד. ילדים שמעולם לא החליפו מילה זה עם זה, שגדלו לתוך מציאות חשדנית ומלחמה שלא נגמרת, גילו שהכדורגל (והגיל, והישראליות, והמוזיקה, והרעב) מחבר היטב. כקבוצה מעורבת, הם למדו זה את סגנונו של זה ובישלו יחד שערים. תענוג!
המלחמה עם איראן שיבשה את התוכניות שלנו לטוס יחד לגרמניה, אז העברנו את שיא הפעילות לגבעת חביבה. במשך ארבעה ימים הילדים שיחקו והתאמנו בכדורגל, ישנו יחד בגבעה, ביקרו באצטדיון סמי עופר ושיחקו כדורגל עם נבחרת הנוער של מכבי חיפה. כשהיה חם מדי לקחנו אותם לפארק מים, וכשהרגשנו שהגיע הזמן לעסוק בחינוך כינסנו אותם לסדנאות דיאלוג והיכרות. תודה על האמון שנתתם בנו, ילדי בסמ"ה ופרדס חנה! מקווים שנהניתם…
