גלריה גבעת חביבה לאמנות באוצרותן של אוצרת הגלריה ענת לידרור, והאוצרת העצמאית טלי תמיר, יזמה פעולה ותערוכה שתתכתב ותחקור ממרחק של 53 שנים, עם פרויקט מצר-מייסר המיתולוגי, שהתקיים ב-1972 במרחב המשותף שבין קיבוץ מצר וכפר מייסר ונחשב בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית לפעולת אמנות ראשונה במרחב יהודי-ערבי משותף. זאת, על אף העובדה שארבעת האמנים שיזמו וביצעו את הפעולות היו יהודים. הפרויקט המקורי הסתנכרן עם ההתחלה של אמנות מושגית בישראל וגילם שפה חדשה של חיבור בין אמנות וחיים, פעולה במרחב ומודעות סביבתית-גיאו-פוליטית וחברתית. במקביל היה זה פרויקט שינק מהסביבה הקיבוצית הפריפריאלית החולקת את המרחב הישראלי עם היישוב הערבי-פלסטיני, פרויקט שנולד בקיבוץ בעין שמר, התממש בקיבוץ מצר ובכפר מייסר וניזון מהאידיאולוגיה הקיבוצית של קיום משותף בין שני העמים.
מיכה אולמן ביצע את הפעולה שזכתה לחשיפה רחבה והפכה לסמל הפרויקט: חילופי אדמות בין קיבוץ מצר לכפר הערבי מייסר הסמוך אליו, באמצעות חפירת שני בורות והחלפת האדמות ביניהם. החופרים היו נערים מהקיבוץ ומהכפר; אביטל גבע פיזר בצומת מצר-מייסר ספרים שנפסלו במפעל הנייר אמניר בחדרה והזמין את תושבי שני היישובים לאסוף ספרים; דב אור נר פנה בקול קורא לתושבי מצר ומייסר, בעברית ובערבית, וביקש חפצים אישיים שאינם בשימוש, לצורך קבורתם המעורבת בפיר שנחפר באדמה, כמשקע ארכיאולוגי לעתיד; משה גרשוני ביצע פרצלציה (סימון חלקות) בשדות מצר וחילק לכל משפחה בקיבוץ חלקת אדמה משלה, פעולה נבואית שהקדימה את ההפרטה בקיבוצים בעשרות שנים ועוררה התנגדות וכעס בקהילה.
מצר-מייסר: Take 2 מתרחשת ברגע היסטורי ביחסים בין יהודים לערבים בארץ ובאזור והיא מתייחסת גם למצוקת ההווה. מיכה אולמן ואביטל גבע, שייבדלו לחיים ארוכים (גרשוני ואור נר אינם עמנו עוד), הציבו עבודות שמתכתבות עם עבודותיהם בפרויקט המקורי ועם המצב הנוכחי בארץ: אולמן חפר שני בורות בצורת כיסאות והניח את ערמות החול בחלל הגלריה; אביטל גבע מציג את "ספרים טבועים בביצה" – הטבעת ספרים בתוך ריצפת בטון (עבודת חוץ) ואת "ארון הספרים היהודי בתוך בטון" בחלל הגלריה – ספרייה המכילה ספרים מההיסטוריה היהודית-ציונית הטבולה בביצת בטון, כביטוי לאיבוד וסיאוב ערכי היסוד של האתוס היהודי.
בתמונה: אביטל גבע, ארון הספרים בתוך בטון. צילום: קובי שרייה.
מצר-מייסר: Take 2 בוחנת את הזיכרון של חברי מצר ותושבי מייסר לגבי האירוע האמנותי שהתרחש ביישוביהם לפני 53 שנים, חושפת את הנרטיבים השונים שהתגבשו סביבו במהלך הזמן וחוקרת את הזיקה ההדדית בין הישוב היהודי ליישוב הערבי. סאהר מיעארי מתכתב עם עבודת האדמה של אולמן ועם קבורת החפצים של אור נר ומציג בתוך עמוד שקוף את תכולת הבורות והחפצים. בעבודה נוספת הוא מתכתב עם הפסל יחיאל שמי, ומציג את "המערה", שמתוכה בוקעים קולות שיח של חופרים. עבד-אלסלאם סבע מציג ציור נוף גדול ממדים שמשקיף על המרחב המשותף שבין מצר ומייסר ולאורכו חבל כביסה עם בגדים שאסף משני היישובים.
בתמונה: סאהר מיעארי, המערה, צילום: הדר סייפן.
פאתן אבו עלי מציגה גרסה נוספת לפעולות ההרכבה הבוטנית שלה בין עצי זית לעצים נוספים כמטפורה להכלאות בין זנים שונים. אסאלה חסן מראיינת צעירים וצעירות ממייסר לגבי הקשר שלהם למרחב שבו הם גרים ומתרגמת משפטים נבחרים לאיתות מורס. שאלת ההבנה / אי-הבנה, מצוקה או רווחה, ניצבת במרכז עבודתה. ציבי גבע מעתיק את התבנית הדואלית של מצר-מייסר לקנה מידה ביוגרפי ורושם בחלל שני שמות של ידידים אישיים שלו – יואב, נג'יב – האחד ממצר והשני ממייסר. הציירת מריון פוקס, חברת קיבוץ מצר, עוקבת בציוריה אחרי אנשי מצר ומייסר הצועדים את צעדת הבוקר שלהם משני עברי הגדר, שהוקמה בעקבות פיגוע שהיה בקיבוץ, המנכיחה את הקירבה והזרות במבט ההדדי. פיטר יעקב מלץ חיבר ורשם מקטעים ומיחברים שאסף משני האתרים. הצלם דרור בן נפתלי מציג שלושה צילומים מרחביים של יישובים יהודים וערבים הסמוכים זה לזה, מבודדים מהנוף.
בתמונה: מריון פוקס, השיחה. צילום: טל בדראק.
נועה קרוון וסמדר תימור, דוקומנטריסטיות, ראיינו לקראת התערוכה את מיכה אולמן, אביטל גבע, חברי מצר ותושבי מייסר שסיפרו, כל אחד מנקודת מבטו, זיכרונות אישיים מהאירוע המקורי ב-1972 והתרשמויות ממערכות היחסים בין שני יישובים. הרשומון שנוצר, על פעריו והבחנותיו השונות, כפי שכל צד חווה אותם, מבקש לעורר מחשבה.
התערוכה כוללת קיר ארכיון שמשחזר בקצרה את ארבע הפעולות המקוריות של הפרויקט ויציג מסמכים מארכיון קיבוץ מצר, המעידים על מערכת היחסים המיוחדת שהתקיימה, וממשיכה להתקיים בין שני היישובים. מערכת יחסים זו מוצעת כמודל ליחסי שכנות בין ערבים ליהודים בחברה הישראלית בכלל ובחברה הקיבוצית בפריפריה הגיאוגרפית. לאחר שנתיים של מלחמה ומשקעי אלימות, כאב ושינויי עמדות משני הצדדים, המקף המחבר בין מצר למייסר יכול להעניק השראה גם לדורות הצעירים במצר ובמייסר עצמם.
מצר-מייסר: Take 2 מבקשת לא רק לשחזר אלא בעיקר, להתבונן בסוגיה המורכבת של יחסי השכנות היומיומיים בין יהודים לערבים, ולסמן את חשיבותם העליונה לעתיד הארץ הזו. באמצעות שיחזור התודעות השונות והזיכרונות הנפרדים, התערוכה מציעה שיח כנה ומורכב לגבי חוויות משותפות במרחב הישראלי.
________________
מקום: גלריה גבעת חביבה לאמנות.
אוצרות: ענת לידרור וטלי תמיר
רב שיח גלריה: 13.12.25 | 12:00
נעילה: 17.1.26
