ביוזמת המרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, התקיים בתחילת חודש יולי, יום עיון מיוחד בנושא "חינוך בצל מלחמה", בהשתתפות עשרות אנשי חינוך, מנהלים ופעילים בשדה החינוכי. יום העיון דן בהשפעת המלחמה על תלמידים, הורים ואנשי חינוך משתי החברות, לאור תחושות הפחד, החשד, והעדר הביטחון, תחושות שמועצמים על ידי גורמים פוליטיים קיצוניים וגזעניים בארץ, המשתמשים בהם כתירוץ להעמיק את הפערים והנתק בין החברה הערבית והיהודית.
מיכל סלע, מנכ״לית גבעת חביבה בדבריה הביעה צער לאור הפיגוע שהתרחש בעיר כרמיאל בשבוע שעבר, והוסיפה: "אנו מרגישים שבחודשים האחרונים אנו קרובים לתהום בשל כוחות קיצוניים בתוך הממשלה ומחוצה לה, המבקשים להצית כאן אלימות. יש כאן חברה שלמה שרוצה לחיות בשותפות, ואני מקווה שנצליח להתגבר על הקולות הקיצוניים האלה"
עולא נג'מי יוסף, מנהלת המרכז היהודי-ערבי לשלום, הסבירה את הרציונל מאחורי קיום יום העיון: "מערכת החינוך היא הבסיס לעתיד החברה, אך במצב מלחמה, קשה מאוד לקיים מערכת חינוך תקינה".
היום כלל שלושה מושבים שמתמקדים בשלושה היבטים שונים מסביב לסוגיה. המושב הפותח עסק באופן ישיר בסוגיית המדיניות ואירח חברי כנסת ומובילים במערכת החינוך.
בו השתתפו ח"כ נעמה לזימי שהדגישה כי "החלופה לחברה דמוקרטית השואפת לחיים משותפים היא מדינה גזענית. יש כאן ממשלה שלא רוצה חינוך לחיים משותפים, לא רוצה דמוקרטיה ורוצה לקבע בחוק את האפליה והגזענות הממוסדת".
ח"כ ד"ר יאסר חוג'יראת ביקר את אוזלת היד של הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית: "אנחנו זועקים כל הזמן ושום דבר לא מזיז לממשלה הנוכחית. אנחנו רוצים לחיות בחברה משותפת עם החברה היהודית. יש שמדברים בשתי שפות, גם בחברה הערבית, לצערנו, שאומרים שרוצים חיים משותפים ומצד שני עושים דבר הפוך".
ח"כ לשעבר ד"ר יוסף ג'בארין, קרא להביט למציאות בעיניים, הרדיפה נגד סטודנטים ערבים וצמצום חופש הביטוי והחופש האקדמי באוניברסטאות פוגעת קשות בסטודנטים הערבים: "המרחב האקדמי המשותף שלהם אינו מרחב בטוח ולכן הם מהססים להתבטא. זה אתגר מאוד משמעותי לאקדמיה - להבטיח חירות וחופש ביטוי ושוויון".
כנציגת משרד החינוך ומערכת החינוך הערבית, הציגה הגברת שירין חאפי נאטור את נקודת מבטה על השינוי וההתקדמות במשרד החינוך בשנתיים האחרונות. לדבריה, למנהלים כיום יש עצמאות ניהולית ויכולת לשלב תכנים, כולל נושאי זהות. היא הביעה נכונות לשתף פעולה עם כל הגורמים המעוניינים לקדם חינוך לחיים משותפים ולחינוך לדו-קיום, למרות המצב הנוכחי.
המושבים הבאים עסקו באתגרים והזדמנויות במערכת החינוך בעת משבר, ובאפשרות לקיומו של "אור בקצה המנהרה". מנהלי בתי ספר משתי החברות שיתפו מניסיונם בהתמודדות עם אתגרי החינוך תחת אש, ומומחים ונציגי ארגונים העוסקים בחינוך לחיים משותפים הביעו אופטימיות זהירה, תוך הדגשת הצורך בהמשך בניית שותפות, דיאלוג והכרה בין שתי החברות.